יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

לבד במסיבה, לבד באירועי חברה. לבד.

כל פעם אנחנו נתקלים בכך מחדש: חבר לעבודה עוזב וכולם מתכנסים לאירוע פרידה מאולתר. המנהל מברך: "מקצוען אמתי, תרמת רבות ומעבר לכך גם חבר ואדם טוב" ובלה בלה בלה בלה. לפעמים איזו אנקדוטה, מתנה מהחברים ועוגת השוקולד. עומדים, צוחקים, מקשקשים. אבל אתה עומד בצד נבוך - לא מוצא את עצמך - עם מי לדבר? - למי לפנות. הכאב המוכר עולה בך - "מה להגיד", "אין לי פה חברים". אתה אוסף את פרוסת העוגה ובורח חזרה לעמדת העבודה. לפעמים, אתה חוזה את הסיטואציה הזאת מראש ומוותר על המסיבה - מנדה את עצמך מהעדר ואחר כך מתפלא מדוע אינך אחד מהחבר'ה.

אז מה אפשר לעשות בסיטואציה הכל כך מוכרת הזאת? קראו בדף העזר מתוך התכנית של ד"ר ריצ'רדס - איך להתמודד עם חרדה חברתית במסיבה.

ד"ר ריצ'רדס אמנם מתייחס למונח האמריקאי - mingling - אבל יש לו מספר עצות שגם הקהל הישראלי יכול לקחת ולאמץ לעצמו:
  • חפשו מישהו בודד וצרו אתו קשר - קחו את היזמה - ה"קרבן" שלכם ישמח וגם הרגשתכם שלכם תוטב
  • הימנעו מלהתמקד בעצמכם ובתחושות שלכם - הסתכלו החוצה ונסו להשתתף בשיחות
  • אל תחששו לחזור אל אותו הסיפור עם שני אנשים שונים - זה טבעי ונורמלי
  • שתיקות מביכות? אל תיקחו עליהן אחריות - זאת אחריות של שני הצדדים
  • גישה חיובית - מכירים את המושג נבואה שמגשימה את עצמה? הגישה אתה אתם מגיעים לאירוע נוטה לממש את עצמה - הגיעו בגישה מבודחת וחיובית והסיכויים שלכם ליהנות מהאירוע יגדלו.
  • גם אם אתם אינכם משוחחים עם אף אחד - זה בסדר - אל תלקו את עצמכם על כך - אינכם חייבים דבר לאיש
  • זה small talk - אתם לא צריכים להבריק ואף אחד לא בוחן אתכם