יום שישי, 5 באוגוסט 2016

חמשת העקרונות ליצירת קשר ואמפתיה

מי שסובל מחרדה חברתית לעתים קרובות מוצא את עצמו מבודד, מתאווה לקשר וחברות אבל מרגיש שאין לו את הידע כיצד להעמיק קשרים. מדוע נראה שלכולם יש חברים ולי אין? למה הקשרים שלי נותרים בסיסיים וחסרי עומק?

איך יוצרים חברים היא שאלה שחוזרת בעיקר בגילאי ההתבגרות ובקרב צעירים.

נדמה שיצירת קשר אמתי קשורה לאמפתיה - אנשים נקשרים אלינו כשהם מאמינים שאנחנו מבינים לנפשם. זוהי הגדרת האמפתיה היכולת לקלוט ולהבין מצבים נפשיים של הזולת

השאלה של יצירת אמפתיה היא שאלה מרכזית בטיפול נפשי, למעשה נדמה שמדובר בתנאי מקדים להצלחת הטיפול ולפעמים אפילו תנאי מספק.

לפיכך הטענה שלי היא כזאת - אם אנחנו מאמינים שליצירת קשר משמעותי אנחנו זקוקים לאמפתיה, מדוע שלא נפנה ונשאל את המומחים שאמפתיה היא כלי מקצוע עבורם - כיצד הם מייצרים אמפתיה בטיפול וכיצד אנחנו יכולים ליצור אמפתיה בתקשורת בין אישית?

להלן חמישה עקרונות המשמשים אנשי טיפול ליצירת אמפתיה, אני אקדים ואומר שהעקרונות הם מורי דרך, עצות ואין להשתמש בהם בצורה עיוורת - רצוי להפעיל אותם בהקשר הנכון ובאופן אותנטי, במידה ואינכם פסיכופתים תתקשו לזייף חיבה באופן אמין ואין כשל אמפתי גדול יותר מתחושתו שלו בין שיחכם שאינכם מתעניינים בו "באמת" אלא מייצרים מצג שווא של חיבה. מצד שני לעתים אנחנו חשים וחושבים באופן אמפתי אבל נכשלים בהעברת האמפתיה - כשזה קורה - כללים ועקרונות יכולים לעזור לנו. אני מאמין שהמצב הזה הוא אופייני למי שסובל מחרדה חברתית. הסובלים מחרדה חברתית מאומנים ושולטים היטב בהבנת נפש האדם, הם מאומנים בכך דווקא משום הרגלם לבחון ולנסות להבין את מחשבותיו של הזולת - נכון שבדרך כלל הסיבה לכך היא ניסיון לחפש ביקורת או חוסר שביעות רצון - אבל עדיין, מדובר בהרגל שמפתח יכולות אמפתיות, רגישות והאזנה - הבעיה היא שיכולות אלו אינן מוחצנות בשל החשש לחשוף חולשה. אי ההחצנה של יכולות אלו מקשה עלינו ליצור קשר, אבל הקושי ליצור קשר אינו אומר שיכולות אלה חסרות - להפך, הן קיימות וקיימות ברמה גבוהה במיוחד... אבל נניח לכך ונמנה את חמשת העקרונות האמפתיה המשמשים בטיפול ויכולים לעזור גם לנו ליצור קשר עמוקים ומשמעותיים יותר

הסכמה - למה להתווכח? מדוע ליצור אנטגוניזם. לפני הכל מצאו סיבה להסכים עם ידידכם לקשר המתהווה. אינכם מוכרחים להסכים באופן עיוור לכל דבריו - אבל ודאי תוכלו למצוא קמצוץ של אמת שתוכלו להזדהות ולהסכים איתו. ישנם אנשים שסגנון השיחה שלהם הוא עימותי. אתה תאמר דבר אחד - אני אומר משהו אחר - הרגל אוטומטי שכזה, בפרט עם מי שאינכם מכירים לעומק - לא תמיד מזוהה כסוג של משחק או פלירטוט - הוויכוח מייצר תקשורת של מאבק על סטטוס ועמדת כוח - מי חכם יותר - מי חזק יותר - מי יכריע את מי. לפני הוויכוח, נסו להסכים.

שיקוף - חיזרו על דבריו של רעכם לשיחה. בפרט כשמדובר ברגשות ומחשבות. אם ירון אומר: "איך עצבנה אותי סמדר". חיזרו אחריו: "סמדר עצבנה אותך... " - תנו לירון להבין שאתם מקשיבים לו ומבינים את הרגשות שלו. בטיפול ההמלצה היא לחזור מלולית ובאופן מדויק על רגשות ומחשבות משמעותיים - בתהליך טיפולי החזרה המדויקת היא טבעית משום שגם למטפל וגם למטופל מטרה משותפת הקשורה לזהוי של מחשבות ורגשות. בשיחה "רגילה" עדיף להיות פחות מדויקים מפאת החשש של פגימה באותנטיות. החזרה בשיחת רעים יכולה להתבטא כחזרה על אותו הרעיון במילים אחרות - למשל: "אני רואה שאתה עצבני"

I feel - מה אתם מרגישים? ספרו לבן שיחכם על התחושות שמתעוררות בכם בתגובה לדבריו. גם אם זה כעס, גם אם זה דחייה, גם אם זה חיבה. שיחה שבה אנחנו משפיעים אחד על השני מרגישה חיה ואמתית יותר. רוב האנשים נוטים להסתיר את הרגשות שלהם מתוך רצון לשמור על פאסון, או מתוך חשש לגלות חולשה, או מתוך חשש שלא יאהבו אותם. אבל אם נחשוב לרגע, למי אנחנו אומרים את האמת אודות מה שאנחנו מרגישים נבין שאלו האנשים שאנחנו בוטחים ואוהבים אותם. כשאנחנו משתפים את התחושות שלנו עם אדם אחר אנחנו משדרים לו שהוא מספיק חשוב לנו על מנת שנחלוק איתו את התחושות שלנו.
אם אתם משתפים בתחושה לא נעימה או מביעים מחשבה שעלולה להכאיב מצאו בעצמכם את אותו הדבר שאתם רוצים להתייחס אליו. לדוגמה, אם אתם חשים תחושת מועקה וחוסר סבלנות כי ירון מתלונן ומקטר ללא הפסקה, ספרו לו קודם על התנהגות דומה שלכם: "אתה יודע ירון, קשה לי לבטא דברים חיוביים, איכשהו המחשבה שלי תמיד נמשכת למה שרע ולמה שלא בסדר והיה לי חבר שהפסיק להתראות איתי, נורא נעלבתי ובסוף שאלתי אותו מה קרה - והוא אמר לי - תשמע - אנחנו חברים - אבל להיות איתך זה מדכא. כשכל הזמן מתלוננים זה מרחיק וזה קצת מה שאתה עושה עכשיו."

שאלות - גלו סקרנות והתעניינות במחשבותיו ותחושותיו של חברכם. אתם עלולים שלא לשאול שאלות מתוך כבוד או מבוכה או מתוך חשש שהדבר יתפרש כחוצפה. אל תחששו מכך. אנשים לרוב שמחים על ההתעניינות. אולי אינכם רגילים לשאול שאלות אישיות והדבר ירגיש לכם מעט משונה ומוזר, אבל זכרו - כשאינכם שואלים הצד השני מבין שאינכם מתעניינים בו.

עדוד והערכה - הצלחות ראויות להכרה. אין הכוונה למחמאות ללא כיסוי - אבל מדוע לא לתת ביטוי להערכתכם? האם דבר מה מכבודכם יפגע אם תתנו מחמאה?




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה