יום חמישי, 11 באוגוסט 2016

חרטות נפוצות לקראת סוף החיים - והקשר לחרדה חברתית

“כשאתה מתייצב מול המוות, המחשבה מה אחרים חושבים עליך - היא הדבר הרחוק ביותר מהתודעה שלך" (Bronnie Ware)


אחות סיעודית בהוספיס בארה"ב, שליוותה אנשים אשר לקו במחלה סופנית, הוציאה ספר על השיחות שלה עם המטופלים בשבועות האחרונים לחייהם*.  כשהחולים נשאלו על דברים אשר הם מתחרטים עליהם, הם חזרו על אותן התשובות שוב ושוב.  
מעניין לבחון את התשובות שלהם בהקשר של קשיים חברתיים וחרדה חברתית בפרט. חרדה חברתית הרבה פעמים מונעת מאנשים (לפעמים לא במודע) את החוויות המשמעותיות בחיים. התבוננות על התשובות של נוטים למות מאפשרת גם הצצה לדברים אפשריים שחרדה חברתית מונעת.  על ידי הצפה של דברים אלה למודעות, ניתן להתחיל לשנות אותם בהדרגה.
אנשים עוברים תהליך התבגרות משמעותי כאשר הם מתמודדים עם התמותה האישית שלהם.  במרבית המקרים הם חוו הקצנה ברגשות מסוימים כמו הכחשה-פחד-כעס-חרטה- ולבסוף קבלה.   בדומה לכך - גם כאשר אדם מתמודד עם חרדה שהוא מגלה שיש לו הוא לרוב יעבור כמה שלבים דומים כגון: הכחשת קיום החרדה - כעס והלקאה/האשמה עצמית - חרטה על מה שהחרדה מנעה ממנו וכל הזמן שאבד - ולבסוף קבלה של המצב הקיים בו יש חרדה והיו לה השלכות לאורך החיים וניתן כעת להתחיל להתמודד אתה.
ההבדל הגדול בין המצבים הוא שלאנשים עם חרדה חברתית, המפנימים את ההשלכות על חייהם - יש אפשרות להתחיל את השינוי.
חמשת התשובות הנפוצות ביותר מהחולים – בראיה של חרדה חברתית :
1. הלוואי והיה לי את האומץ לחיות חיים נאמנים לאמת הפנימית שלי, ולא מה שאחרים ציפו ממני.
זוהי החרטה הנפוצה מכולן.  מרבית האנשים הסתכלו אחורה על חייהם והצטערו על כל החלומות האישיים שלא הגשימו, והרגישו צער גדול מהידיעה שיעזבו את העולם בידיעה שחלומותיהם לא הוגשמו, ושהדבר נובע בעיקר מבחירות אישיות.
אנשים עם חרדה חברתית הרבה פעמים עושים בחירות בחיים שמוכתבות על ידי החרדה כמו למשל בחירת עבודה עם פחות אינטראקציה חברתית, ויתור על חלומות אישיים כדי למנוע חיכוכים עם הסביבה וכדומה.


2. הלוואי ולא הייתי עובד כל כך קשה.

אנשים עם חרדה חברתית פעמים רבות מוטרדים מאוד מכך שלא ייראו מקצועיים מספיק, או מסורים מספיק לעבודה.  חשוב להם לעמוד בסטנדרטים גבוהים מאוד שהם מציבים לעצמם. הדבר גורם להם להשקיע יותר זמן ואנרגיה בעבודה לעומת הסביבה שלהם, והדבר בא כמובן על חשבון חיי החברה/משפחה שלהם.  אף אחד כמובן לא מאחל לעצמו שמה שיזכרו ממנו הוא שהוא היה מאוד מסור לעבודה.   בישראל, שקיבלה את הכינוי "startup nation" זה רלוונטי במיוחד.  היו הרבה כתבות על כך ששעות העבודה בישראל הן מהגבוהות בעולם המערבי, במיוחד בתחום ההי-טק.
3. הלוואי והיה לי האומץ להביע יותר את הרגשות שלי.
הפחד מעימות ו"שריפת גשרים" עם אנשים, מונע מאנשים עם חרדה חברתית להחצין את מה שהם באמת מרגישים כלפי הסביבה, והדבר גורם למרמור מצטבר בלב שלבסוף מתפוצץ בצורה לא מידתית ומביא לתוצאות לא רצויות.  
אין לנו אפשרות לשלוט על התגובות של אחרים.   כשמישהו מחליט לשנות את דרך התקשורת שלו ולהיות יותר כנה - זה יכול בהתחלה לגרור תגובת התנגדות מהסביבה אך לטווח הארוך זה משדרג את היחסים לרמה הרבה יותר בריאה ומשוחררת .במידה ולא – כנראה שהיחסים ממילא צריכים להסתיים ואינם בריאים.  בשני המקרים - הכנות משתלמת.


4. אני מצטער שלא שמרתי על קשרים עם חברים מהעבר
במקרים רבים, אנשים לא מעריכים נכון את החשיבות של חברות.  לעיתים כשמפנימים את הערך שבחברות אמתית - כבר מאוחר מדי.   
היכולת לשמר יחסים מהעבר, וליצור קשרים חדשים בהווה - היא כלי שחשוב לרכוש ולהתאמן עליו לאורך זמן.  זו השקעה ארוכת טווח שמוכיחה את עצמה לפעמים רק מאוחר יותר.
יחסים עם אנשים זה כידוע דבר מורכב עם המון פרמטרים שכל אחד מהם משפיע על טיב הקשר.  צריך לדעת לדבר בשפת ה"יחסים".  ברגע שמישהו לא יודע את השפה, עולה תסכול ופחד מכך שלא יפרשו אותו נכון ושהוא לא יפרש נכון אחרים.
את התחלת הלמידה של שפת ה"יחסים" עדיף להתחיל כמה שיותר מהר. כמו כל למידת שפה חדשה - ככל שיותר מבוגרים זה נהיה יותר קשה כי צריך לשנות צורת חשיבה שהתעצבה כבר לאורך שנים.

5. חבל שלא אפשרתי לעצמי להיות מאושר יותר.
באופן מפתיע זו אחת החרטות הנפוצות.  הגיוני לשאול - למה שמישהו ימנע מעצמו להיות מאושר?   
הפחד משינוי גורם לאנשים לבצע כל מיני התאמות בחיים תוך כדי שכנוע עצמי שזה לטובתם וקידומם האישי.  פעמים רבות אנשים עם חרדה חברתית מונעים מעצמם משהו כדי לא לבוא על חשבון מישהו אחר, או כדי להימנע מביקורת מהסביבה.

לסיכום, מתבקש לדמיין כמה נפלא יכול להיות , אם אפשר היה לוותר על החשיבות של מה אחרים חושבים, ולהביע יותר רגשות כנים מול אנשים - הרבה לפני המוות.


אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל בשינוי, וללמוד שפת תקשורת חדשה.  זו השקעה ארוכת טווח שתוכיח את עצמה בהמשך הדרך.  

* מבוסס על הספר של Bronnie Ware :